"הערך האמיתי שחברות יכולות לתרום לקהילה הוא לא באמצעות פילנתרופיה ומעורבות חברתית, אלא דרך העשייה העסקית שלהן. למשל, התרומה של גוגל לקידום צרכים חברתיים באמצעות הטכנולוגיה שלה, הרבה יותר משמעותית מהתרומה שהיא יוצרת באמצעות הפעילות הפילנתרופית של google.org (הזרוע הפילנתרופית של חברת גוגל). חברות צריכות להבין במה הן טובות, ולתעל את היכולת הזו לטובת הקהילה".
את הדברים האלה אמר Saul Singer, מי שכתב את הספר Start-Up Nation. במסגרת דיון מעניין בשולחן עגול, שאורגן ע"י חברת CISCO, ושהתקיים אתמול במשרדי החברה בנתניה.
הדיון עסק במדידת ההשפעה של השקעה חברתית של תאגידים, בעיקר כאמצעי לפיתוח כלכלי של הקהילה. השתתפו במפגש נציגי ממשל, אנשי אחריות תאגידית וקשרי קהילה מחברות טכנולוגיה בישראל, ונציגי ארגונים חברתיים מקומיים (כגון תפוח) וגלובליים (כגון USAID) שפועלים במדינות מתפתחות, ואשר שותפים לפעילות של CISCO בישראל ובשטחי הרשות הפלשתינאית. הדיון עסק גם בחלוקת התפקידים בין המגזר העסקי, החברתי והרגולטור, כחלק מהמאץ ליצור שינוי חברתי בר קיימא.
רוב הדוגמאות והשאלות שנדונו במפגש, בחנו את האפשרות ליצור ערך משותף אמיתי לחברות הטכנולוגיה ולקהילה, למשל באמצעות רכש שירותי R&D מחברות טכנולוגיה קטנות בשטחי הרשות. מסתבר שיש לא מעט פעילויות מסוג זה בחברות הטכנולוגיה הפועלות בישראל, בהן אינטל, אמדוקס ועוד.
זה בסדר להרוויח כסף מעשייה של טוב חברתי וסביבתי
עניינה אותי מאוד הרצאתו של Jason Saul מנכ"ל חברת הייעוץ האמריקאית Mission Measurement ומחבר הספר Social Innovation Inc.
Saul הכריז כי הגיע הזמן לשנות את התפיסה הישנה, לפיה חברות עסקיות צריכות לנסות להוכיח שהן לא עושות דברים רעים (זוהי תכליתה של פעילות האחריות התאגידית, לתפיסתו). במקום זה, חברות עסקיות צריכות להתחיל לבנות אסטרטגיות ליצירת טוב חברתי בעל ערך כספי - דרך העשייה העסקית שהלן. זוהי אסטרטגיה בת-קיימא, הרבה יותר מאשר פילנתרופיה תאגידית. הוא דיבר על יצירת שוק חדש של הון חברתי, המחבר בין המימד העסקי והחברתי: "לשינוי חברתי יש ערך כלכלי, וזה בסדר להרוויח כסף מעשייה של טוב חברתי וסביבתי". יש המכנים זאת: המודל העסקי החדש (או לפחות אחד מהמודלים העסקיים החדשים...).
לדוגמא, יכולתן של משפחות מעוטות יכולת-כלכלית לקנות תרופות בזול ברשת Walmart, משמעותית יותר מהתרומה שקרן Walmart תורמת למחקר רפואי. טענתו זו, דומה לדברים שאמר Singer לעיל. לדבריו של Saul, המקרה של חברת אפל, שהמוניטין שלה לא נפגע עקב גילוי תנאי ההעסקה הפוגעניים של ספקי-משנה שלה במזרח הרחוק, רק מוכיח שחברה שמייצרת ערך אמיתי ללקוחות ולעולם – לא צריכה אחריות תאגידית.
בנקודה זו אני חולקת עליו, אבל אין ספק שהוא נתן לי חומר רב למחשבה לגבי השלב הבא של יצירת שינוי חברתי על ידי המגזר העסקי.
מסכימה איתך לחלוטין. זו גם היתה ההסתייגות שלי מהגישה שלו, שיש בה משהו מאו מרענן ועוצמתי.
יש הרבה הגיון באמירה של "וזה בסדר להרוויח כסף מעשייה של טוב חברתי וסביבתי". אך האם זה יעבור את הביקורת הציבורית? את הציניות של הצרכן היראלי של אחרי ה"מחאה החברתית"? אותו צרכן שמראש סקפטי לגבי פעילות התאגידים.... אותו צרכן שיאמר "יופי, הם מתכסים בעלה התאנה של הנחות לנזקקים ומממנים את היופי הזה במחירים הגבוהים שהם לוקחים ממני"....
אני לא בטוח שהצרכנים שלנו כבר בשלים לזה, וגם לא בטוח שהתאגידים עצמם ילכו על זה בתום לב מלא....
יתכן שאתה צודק - גם החברות וגם הצרכנים צריכים לעבור עדיין תהליך של הבשלה או התבגרות.
אבל אם, בסופו של דבר, זה הכיוון לשם כל העסקים ילכו, הרי שהראשונים שיעשו זאת - גם אם הצרכנים עדיין יהיו סקפטים לגביהם - ירוויחו את יתרון הראשוניות.